סימנו את היום הראשון

איזה יום!!!
אנחנו בציפורי, נחים אחרי מקלחת, מחכים לפסטה ופרגיות...

סימנו את היום הראשון!!!

ההרגשה ניפלאה. פתאום זה נהיה ממשי, העומס ברגליים, הכאב בכל פינה בגוף, ומצד שני הנופים המדהימים הזרימה בין חבלי ארץ . קשה להאמין שרק הבוקר התעוררנו בחרמון, 120 ק"מ מפה ,בקור מקפיא, כולנו מתוחים, וללא ספק ממש, אבל ממש לא יודעים מה מצפה לנו. ואז זרמנו דרך הנופים המדהימים של רמת הגולן, כמה טעויות בדרך כניראה הביאו עלינו 10 קמ לא מתוכננים... ירידה לכינרת במהירות מסחררת שהשלימה ירידה של 1200 מטר החרמון. ואז טיפוס בנחל ארבל של 400 מטר, שללא ספק היו השלב המתיש של היום.

ולמעשה משלב זה הינו באזור לא מוכר, איזור המאה ק"מ צפונה שאף לא אחד משבעת הרוכבים חצה, מעולם!

בשבילי זה היה השלב המלהיב מכולם, איך כולנו שוברים גבולות ופשוט לא עוצרים, וזוהי למעשה מהות המסע, לפרוץ גבולות, להינות ולשמור על עצמנו כי מחר יש יום חדש... שרק ימשיך כך.